להתחיל עם בחורה או איך מגדלים אנסים

אתמול החלטתי שאני מתחיל לכתוב מחשבות פמיניסטיות. מיד אחר כך ישבתי בסביח וראיתי את הנושא של הפוסט הזה. המוכר בסביח היה מאד נחמד ופלרטטני עם אישה (כנראה לקוחה קבועה), שביקשה סביח ואמרה שוב ושוב שהיא ממהרת. המוכר היה נחמד וחייך והציע לה לשבת איתו לכוס תה (על הבית) וסיגריה, וצייר לה לבבות על השקית של הסביח טו-גו, כששוב ושוב האישה מתנצלת ומחייכת ואומרת שהיא ממהרת. לבסוף לקחה האישה את שקית הסביח המעוטרת בלבבות והלכה משם במהירות.

הטראגיות במקרה הזה היא דווקא היותו של המוכר אדם כה נחמד ולבבי.

סביח

צילום של סביח מאותו מקום שאכלתי בו

כשהייתי מנסה להסביר למה להתחיל עם “בחורה” ברחוב (או בכלל) זה פסול, בדרך כלל למרבה הפלא הצלחתי, כנראה בעיקר בגלל שיש כל כך הרבה סיבות. אולם השאלה שתמיד הגיעה מיד אחרי ההסבר המוצלח היא, “אז מה אתה רוצה שיעשו, איך אנשים יהיו ביחד?”, ומיד בעקבותיה התובנה “בתכל’ס זה מחמיא לבחורה כשגבר מתחיל איתה”, המעניקה נופך אלטרואיסטי לקריפ שיושב מאחורי המכולת ברחוב שלי ושורק לנשים שעוברות.

למזלי, אין בי את הצורך למצוא פתרונות חלופיים למודלים שאני מבקר, אולם במקרה הזה זו שאלה מעניינת. איך אנשים באמת יהיו ביחד, אם גברים לא יתחילו עם נשים ברחוב או בסביח או באוטובוס או בכיתה או בפייסבוק.

אז נדלג על האופציה המיידית של חסידי אומנות הפיתוי באשר הם, שהיו רוצים להוריד את הציפייה ההרסנית של החברה מהם להיות “גברים” ולאסוף נשים מהרחוב אל מיטתם, ולהתחיל לחלוק את האחריות ליצירת קשר עם נשים באשר הן. ראשית כי הקורבנות של השיטה החברתית הנוכחית לא מוגבלות בלעדית למגדר הנשי, כפי שאוסף חניכי אומנות הפיתוי יוכיחו, אלא גם למי שלא עומד בסטנדרטי המגדר הגברי. אך אף יותר מכך, משום שזה כבר קרה, נשים יכולות – וגם מממשות את היכולת – ליזום קשרים מיניים ורומנטיים עם גברים, אבל שום דבר מהותי לא השתנה. חלוקת התפקידים עדיין ברורה, ה”אישה” פשוט רשאית להתנהג כמו “גבר”, והחופשיות בה גברים רשאים לגשת לנשים ברחוב, במקום העבודה ובעצם בכל מקום, משאירה אותה חשופה תמיד להטרדה והחפצה. הבעיה המהותית במצב הקיים היא מערכת יחסי הכוח בין נשים לגברים, שלא תשתנה (כפי שההצלחות של המאבקים הפמיניסטיים של המאה העשרים הוכיחו) מהשוואה של תנאים של נשים וגברים, בלי פירוק רידקלי של הזהות ה”נשית” וה”גברית”, וויתור על מוקדי הכוח (או גזילה שלהם) המוחזקים בידי גברים.

אם כך מה נשאר?

מאחר והפוסט עד כה היה הטרו-נורמטיבי ומשעמם נורא, והתעלם מכל האנשים בעולם שאינם “נשים”/”גברים” שנמשכים לבני המין “ההפוך”, הגיע הזמן לקרוא לחיל הפרשים הגאה. אבל קודם, ניתוח סוציולוגי לא מבוסס, אך מעניין.

חיל הפרשים הגאה

חיל הפרשים הגאה כובש את איוו ג’ימה באמצעות אהבה וחלק עליון חשוף

יש משהו מעניין בקהילה שמוגדרת ע”י סביבה עוינת. הקהילה, והפרטים המרכיבים אותה, מתחילה לאפיין את עצמה בהתאם למה שגורם להדרה שלה עצמה. הקהילייה הישראלית (יהודים כמובן…) שמוגדרת ע”י עצמה כמטרה לשנאת שאר האומות (העולם נגדנו) מאמצת את הלאומיות (והדת, אם סיבת השנאה נתפסת כאנטישמית) כמרכיב מכונן, האליטה הישנה השמאלנית-אשכנזית-גברית שתופסת את עצמה כמותקפת ע”י כל דבר ממחאה מזרחית ועד קיום של בחירות, מאמצת תפיסת עצמי של “בוני הארץ המתבוננים בה כשהיא נחרבת”, ואנשים המשייכים עצמם לקהילה הגאה, מאמצים מאפיינים מיניים כמרכיב מרכזי בהגדרה של הקהילה. בכל קהילה כזו, ישנם שמרנים המנסים להתאים עצמם לעולם החיצוני העוין, ופרוגרסיביים המנסים להגדיר מחדש את הקהילה בתוך הקונטקסט העוין, ולפעמים אף להגדיר את העולם החיצוני מחדש באופן שיכלול את הקהילה על מאפייניה השונים. כן, אני יודע, מסתבר ש”שלום עכשיו” הם בעצם שמרנים, אבל בעצם הכל תלוי בפרספקטיבה – כי כקבוצה שחיה בתוך סביבה ישראלית עויינת, שלום עכשיו מנסה לייצר שינוי תודעתי ובכך היא פרוגרסיבית, אולם ביחס לעולם היא אכן מאד שמרנית, אם נשווה אותה לדוגמה לתנועת המדינה הדו-לאומית, או לנוער הגבעות.

אז מה הייתה קשורה ההקדמה הסוציולוגית? אז זהו, שכקהילה שמגדירה את עצמה ואת הקשרים הקיימים בה באופן מיני, אפשר אולי ללמוד מהקהילה הגאה על מודל אלטרנטיבי עבור הקהילה ההטרוסקסואלית שבה ההקשר המיני הוא רק עוד ענף של מערך יחסי כוחות בו האישה מדוכאת בכמעט כל אספקט שלו.

ניקח את אטרף, לדוגמא. אטרף זה דבר כל כך מגניב, כי העוצמה של הפלטפורמה האינטרנטית הביאה את כולם אל בתי המרחץ, כולל המתנגדים הקולניים שלהם. גם אלו המעוניינים לשייך לעצמם אורח חיים הטרו-נורמטיבי, משתמשים בפלטפורמה כל כך מופקרת ונפלאה, בה השפה המינית היא השלטת, ומפגשים מיניים ואקראיים הם המטרה המרכזית, גם אם למשתמש יש מטרה מוצהרת שמרנית יותר כמו מציאת בן זוג לחיים.

וזה כמובן לא רק אטרף (והנגזרות המרנינות והעדכניות יותר הרותמות את טכנולוגיות המובייל למציאת פרטנר מיני זמין במקום ובזמן שאתה נמצא בו), ניקח את גן העצמאות, מסיבות מין, בתי קולנוע מסוימים, מצעדי גאווה ותגלו ארסנל שלם שמארגן פעילויות מיניות, ושנקודת הפתיחה שלו אינה דיכוטומית – צד מתחיל וצד מותחל, צד בועל וצד נבעל.

וכן, אני יודע שאני מכליל, וכמובן שיש השפעות הטרו-נורמטיביות על התנהגות מינית של לא-הטרוסקסואלים, והתנהגות מינית לא-שמרנית של הטרוסקסואלים, אולם אני מדבר על המסגרת, ולא על הפרט. וודאי שאם אישה היא לסבית אין זה אומר שהמיניות מוכרחה להיות מרכיב זהות מכונן או מרכזי שלה, אך השיח והאינטראקציה בהקשר של קהילה גאה בהכרח ינועו על ציר מיני . אך מעבר לזה, אין קהילה ההטרוסקסואלית בניגוד לקהילה גאה, מאחר והטרוסקסואלים הם “רגילים” ולכן שקופים, כמו שאין קהילה לבנה בניגוד לקהילה שחורה.

אם כך, הפתרון היחיד שאני חושב עליו הוא להתחיל להתייחס לקהילה ההטרוסקסואלית כקהילה. להתחיל להגדיר אותה באופן מיני. לייצר מכלול של מקומות והזדמנויות מפגש מיניים, שיהיו נגישים ומרובים עד כמה שאפשר לכולם. ככה אפשר יהיה לנקות את הרחוב, את מקום העבודה ואת דוכני הסביח מהנגישות המינית החד כיוונית שיש לגברים אל נשים. אני מניח שזה לא לגמרי מספיק, יש משהו בגידול ילדים וילדות להיות אנסים/נאנסות שיחלחל לאינטראקציה הבסיסית, אולם אני מאמין שבשינוי רידקאלי של המסגרת, בניפוץ הפוריטניות המעושה והערכים ההטרו-נורמטיביים שרוקנו מתוכן אמיתי, אפשר יהיה להתחיל לדבר על ניסיון לייזום קשר מיני שלא במונחים של תקיפה והטרדה.

אנשים הטרו-נורמטיביים

פוריטניות מעושה וערכים הטרו-נורמטיביים שרוקנו מתוכן אמיתי

אז לא יצא לגמרי הנושא של הפוסט שרציתי, בעיקר כי התחלתי לכתוב את זה לפני ארבעה חודשים, אבל אני משאיר אותו בכל מקרה כי הוא פרובוקטיבי ונכון.

 

עד הפעם הבאה

 

 

10 Comments

  1. אני חושב שאתה מפספס את הנקודה. לגברים ונשים יש הסתכלות שונה על סקס. נטען בפשטנות מסויימת שגברים רוצים לזיין כל הזמן, ונשים לא. זה לא אשמתנו, ככה האבולוציה סידרה את העניינים. הגברים הם בעניין של הכמות, והנשים באיכות. פשוט לגברים יש כמות בלתי מוגבלת של זרע, ולנשים יש רק רחם אחד שנתפס כל פעם לתשעה חודשים.

    זאת הסיבה שאטרף עובד כל כך יפה. כי גברים שרוצים לזיין גברים, רחמנא לצלן, זה כדור שלג מטורף.
    זאת הסיבה שתמצא פחות אינטראקציות בין לסביות באותו עניין.
    זאת הסיבה שבאתרים כמו אטרף שפונים להטרו, יש מיליון גברים על כל אלף נשים.

    וזאת הסיבה שהניאנדרטל מהמכולת שלך שורק לנשים. אגב, יש הבדל גדול בין צפצופים מהב.מ.ו ושריקות לאחור, שבינינו, לא קנו לאף אחד זיון אף פעם, ולא משנה כמה הוא ערס, לבין האינטראקציה שאתה מתאר בסביח. שם המוכר ניסה באופן לגיטימי להתחיל עם בת המין השני.
    ועוד אגב, להתחיל עם אישה ברחוב זה בסדר, אם זה נעשה בלי להציק. הבעיה היא שהסיכוי שזה יילך הוא קלוש, ולכן אם בלהתחיל עסקינן, עדיף לקפוץ לבר ולחפש בחורות שיושבות לבד, כי הן כנראה מחפשות קשר חדש.

    1. אני חושב שדווקא לא פספסתי את הנקודה. כתבתי שיש השפעות הטרו-נורמטיביות על אנשים גאים ועל הדינמיקה בקהילה הגאה, והתגובה שלך היא דוגמא מצוינת. הנחות היסוד הפשטניות על ההבדלים הטבעיים בין “נשים” ל”גברים”, והרצון שלהם “לזיין”, עם התימוכים הפיזיולגיים הבלתי ניתנים לערעור על היחס בין כמות זרעונים לכמות רחמים פר גוף, מהוות בסיס מוסרי וקטליזטור לחוסר האיזון הבסיסי ביחסי הכוח בין נשים לגברים.

      הבעיה הגדולה היא ההתעלמות מהעובדה שהנחות יסוד אלו ממשיכות לכונן את המציאות תוך כדי שהן מתארות אותה באופן חלקי. באופן חלקי כי אין התייחסות ביקורתית לתופעות נצפות, לדוגמא ההבדל הסטטיסטי בין פעילות מינית של הומואים ללסביות באטרף.

      אם תאמץ את הקו הביקורתי שהצעתי, תוכל למשל להניח כי גברים מחונכים ומגודלים להיות אגרסיביים מבחינה מינית, יעני להתחיל עם בחורה, ליזום את יחסי המין, לדחוף למין גם אם היא לא מראה שהיא רוצה, ולבסוף גם לאנוס. אין לזה קשר לכמות זרעונים, זו הבנייה חברתית סביב מאפיינים אבולוציוניים.

      בכל מקרה תודה איתי שהחזרת את הנושא של הפוסט לחיים, זה היה המהלך המקורי שרציתי לכתוב, אבל גלשתי לדברים אחרים….

  2. בכל-אופן, במידה והבנתי את רובו של העניין, נשמע כאילו לבחור שהתחיל איתה היה אינטרס מיני בלבד, למרות שת’כלס זה לא בטוח..
    גם נשמע לי ממה שכתבת שזה האינטרס של רוב האנשים בסיטואציות כאלה.
    אבל כמובן שיש הרבה אנשים שמתחילים עם בחורה ברחוב/סביח/אוטובוס מתוך מטרה לבסס קשר רציני..
    ועוד כמה דברים:
    1.איך אתה מגדיר “פמיניזם”? מה האג’נדה בדיוק?
    2.אני חושב שהבחור בסביח באמת הציק לה והיה צריך להבין שהיא ממהרת..
    3.הייתי שמח בשוויון וחלוקת הנטל, ושנשים יתחילו עם גברים במרחב הציבורי 🙂
    4.בסך-הכל אני חושב שהרבה נשים מתלבשות/מתאפרות/הולכות בצורה מסוימת כדי לקבל יחס,להעלות את ההערכה שלהם או לקבל הצעה לקשר

    1. מה זה פמיניזם ומה האג’נדה הן שאלות גדולות, ונראה לי שלא רציני לענות עליהן כאן… בכל מקרה אני מדבר כאן על תופעה חברתית, לא על התנהגות אינדיבידואלית, הבחור בסביח היה ההשראה, אבל אני לא שופט אותו – אני מנתח את ההתנהגות באופן ביקורתי ועם התייחסות לקונטקסט החברתי.

      מה שכתבת על כך שנשים מתנהגות באופן מסוים כדי למשוך תשומת לב כזו בעצם זהה למה שכתבתי בטענות שמועלות אחרי שאני מסביר למה להתחיל עם נשים הוא פסול. כמו שכתבתי לאיתי, הסתכלות ביקורתית מובילה לחשוב על הסיבות שנשים או גברים מתנהגים כפי שהם מתנהגים, והפוסט היה ניסיון להציע אלטרנטיבה מערכתית.

  3. השורה הראשונה נמחקה לי. כתבתי שאתה גאון, ואני מקווה שהבנתי את הכיוון הכללי שלך דוד 🙂

  4. Pingback: צפון, מזרח « האחות הגדולה

  5. לא רואה איך הפתרון שלך ייטיב עם המצב ולא יעשה אותו גרוע יותר
    כרגע, הרי נשים שמנסות להכיר (נניח אתרי הכרויות) נתקלות בלא מעט הודעות שמטרידות מינית
    אם החזון הזה יתגשם, ויהיה רק מקום אחד להכיר, שבו המיניות שולטת, והמטרה היא אקטים מיניים, ההטרדות המיניות צפויות רק לגדול, אני בעד יצירת מרחב שלא יהיה בו מתחיל ומותחל, רק לא רואה איך הכנסת המיניות מלתחילה משפרת את המצב .

    כאחד ששייך לקהילה הא-מינית לא מסכים עם ההנחות שלך לגבי שמרנות
    לרצות או לא לרצות מפגשים אקראיים מיניים זה לאוו דווקא שמרנות ולא רואה למה לפעול בשביל שזה יהיה הרצון.
    למעשה כרגע בחברה החילונית יש כפייה מינית. כיום ככל שאתה עושה יותר אקטים כך אתה נחשוב ל”מפותח מינית”, מי שלא מעונין באקטים הנפוצים יש לו בעיות וצריך טיפול, הייחוס של שמרנות למי שלא מעונין במין אחרי פגישה שלישית, או במקרה שמה שכתבת יתגשם פגישה ראשונה, הוא חלק מהכפייה .
    יש כאלו שרק כשהם מתאהבים (מה שזה לא אומר) מרגישים רצון לקיום אקטים מיניים, הכל הרי לגטימי,
    אז לא רואה מה נהדר בהפיכת כל הכרות קודם כל למינית.

    אפשר בוודאי לקשר שמרנות למונגמיה הטרו-נורמטיבית, אך השבירה שלה לא תלויה בהכרח במיניות
    ובטח לא במיניות מיידית.
    מישהו למשל יכול להיות במקביל בכמה קשרים זוגיים עם נשים וגברים, אבל המיניות באה רק אחרי כמה זמן בכולם
    מישהי יכולה למשל לקיים קשר אחד משמועתי בשבילה עם שתי נשים ולגור איתם ביחד
    ויש או אין לה קשר מיני או רומנטי כלשהו עם גברים במקביל.
    יש הרבה אופציות, המיניות לא חייבת להיות מקושרת עם רומנטיות, וגם לא עם זוגיות וקשרים משמעותיים באופן כללי.

    1. הי אריק ותודה על התגובה

      אני מסכים עם כמעט כל מה שכתבת. אני חושב שצריך להתייחס לפוסט כאל מאד מסויג – הוא מדבר אך ורק על קהילה הטרונורמטיבית, שלמרבה הצער רוב האוכלוסיה משתייכת אליה, ועוד יותר למרבה הצער אינה מוגדרת כקהילה, בטח לא בהקשר למיניות. לכן, כל מקום נתפס כמקום רלוונטי לאינטראקציה עם כוונה מינית, ובגלל יחסי הכוחות בחברה, כמקום לא בטוח עבור נשים. המטרה של ההצעה היא דווקא לנקות את המרחב מהמיניות ולייצר מרחבים מיועדים לכך, בכדי לסיים את המצב הנורא בו אין מקום ציבורי בטוח עבור נשים.

      אני לגמרי מקבל גם את הביקורת על המרכוז שעשיתי למיניות, וזה אירוני כי אם יש חלק בקהילה הלהטבא”קית שאני מזדהה איתו (באופן אישי ובאופן מעשי) הוא החלק הא-מיני. זה מעניין כי כשכתבתי את הדברים הללו זה היה כמו כתיבה אנתרופולוגית, כתבתי על דברים של א.נשים אחרות.ים עבור א.נשים אחרות.ים וההתלהבות מהפלטפורמות המיניות הייתה יותר אינטלקטואלית – כי אני חושב שמיניות חופשית זה מופלא – מהתלהבות רגשית או הזדהות.

      1. בכיף 🙂
        עוד תוספות שאולי איכשהו רלוונטיות לכאן, ואולי סתם אוהב לקשר את זה בכל מקום בנושא הא-מיניות –
        התקווה שלי, זה שלא רק יכירו בא-מיניים אלא שהשיח הא-מיני, שכל אקט אפשר לא לרצות, יגיע לכולםן, ושהנורמות המיניות ישברו ושאף אקט לא יהיה מובן מאליו, גם אם יכירו לגמרי בא-מיניים אז לרוב יגידו שהם מחוץ לעניין והדברים לא נוגעים אליהם, ולכל שאר האוכ’ המינית מטפלים למשל ימשיכו לנסות להביא אותם למיניות ה”נורמלית”, למרות שאין כזה דבר. האוכלסיה המינית גם כן מאוד מגוונת, ברצונות, בתדירות, בהעדפת האקטים ועוד,
        ולא אמור להיות אידאל כלשהו , או אקטים שמחויבים שהם מחויבים אליהם מראש

        אני מודע לזה שבמקביל לכפייה מינית, קיימת שמרנות מינית, זה חלק מהנורמות מיניות, אז אם
        רוצים פחות מדי (או בכלל לא) ולא נמשכים לאקטים המקובלים זה רע, ויותר מדי
        עם הרבה פרטנרים, ועשיית אקטים לא מקובלים זה גם כן רע, וכולם צריכים להתאים את עצמם לנורמות המיניות הקיימות, וכמובן שהנורמות הם לטובת הגברים .
        אז צריך להזהר גם כשנאבקים כנגד כפייה, וגם כנגד שמרנות, שלא הולכים לכיוון השני ואומרים שהאידאל זה כך או אחרת אלא שהרצון של כולן/ם לגיטמי, וחייבים לאפשר ולתת לגיטמציה להכל.

        אני גם חושב שמיניות חופשית היא נפלאה, רק שחבל שלרוב בחברה מגדירים מיניות חופשית בתמיד לרצות כל דבר עם כל אחד.
        בעיני מיניות חופשית זה שכולם יהיו חופשיים/ות לרצות ולעשות כל אקט שהוא עם כל אחד/ת בכל מצב, וגם חופשיים/יות לא לרצות כל אקט שהוא עם כל אחד/ת בכל מצב.

Discussion